טעויות שכיחות של מתחילים בטארוט
בקצרה
שבע טעויות חוזרות אצל כולם: לפרוס מחדש עד תשובה נעימה, לקרוא קלפים בנפרד, לשנן משמעויות ברשימה, לשאול על אחרים, לקחת עשרה קלפים לשאלה יומיומית, להתעלם מהעמדה ולא לרשום תוצאות. כל אחת נרפאת בהרגל אחד.
שבע הטעויות
- לפרוס מחדש עד שנופל נעים. תרופה: אם כלום לא השתנה — לא לפרוס מחדש, לשאול שאלת הבהרה על אותה פריסה.
- לקרוא קלפים בנפרד. פריסה היא קשר, לא שלוש נבואות עצמאיות. שאלו: «איך הם מתחברים?»
- לשנן משמעויות ברשימה. לא מחזיק. למדו קלף אחד ביום דרך יום שנחווה.
- לשאול על מחשבות של אחרים. התשובה לא ניתנת לבדיקה וחסרת תועלת. הפנו את השאלה אליכם.
- לקחת צלב קלטי על «מה לאכול לערב». קנה מידה של הפריסה צריך להתאים לקנה מידה של השאלה.
- להתעלם מהעמדה. המגדל ב»מה עוזב» והמגדל ב»תוצאה» — סיפורים שונים.
- לא לרשום. בלי תוצאות אי אפשר להבין אם זה עובד אצלכם או לא.
השמינית, השקטה ביותר
לקרוא קלפים רק כשרע. אז כל התרגול נדבק לחרדה, והחפיסה הופכת לדרך להסלים את עצמכם. קלף יום ביום שלישי רגיל מרפא את זה הכי טוב.
איך ויקי מגבה
היא לא תיתן לשלוף מחדש את קלף היום — הוא נקבע לפי התאריך. תציע להפנות שאלה על אחרים אליכם. תתאים פריסה לפי קנה מידה אם לא בוחרים לבד. ותזכור את המשוב שלכם כדי שהפענוחים ידייקו.
מה לעשות אם זיהיתם את עצמכם
שום אסון: דרך זה עוברים כולם. בחרו טעות אחת ועבדו עליה שבוע. שבע בבת אחת לא מתוקנות.
איך זה נראה בצ׳אט
אפשר שוב את אותה פריסה? הראשונה לא מצאה חן
זו בדיוק טעות מספר אחת 🙂 חלוקה חדשה לא תהיה חוות דעת שנייה אלא רעש אחר. בואי נסיים את הזאת: מה בדיוק לא דיבר — עמדת המכשול או התוצאה?
לפרק את ההרגלים שלכם
שאלו את ויקי איפה אתם בדרך כלל נתקלים.