סגנון «חריטה באבן» בסטאבים

למה דווקא כך

רונות הן סימנים לחריטה. צורתן נקבעה היסטורית על ידי הכלי: קווים ישרים וזוויות קל לחרוט בעץ ובאבן, עקומות — לא. לכן בפוטארק אין אף רונה מעוגלת.

ציור בסגנון קליגרפי רך היה נראה יפה אבל סותר את החומר עצמו. הסגנון הזוויתי כן יותר.

מה זה נותן בפועל

• סטאבים נבדלים חזותית מסיגילים — לא תתבלבלו.
• הקונסטרוקציה קריאה: רואים איפה כל רונה ואיך הן מונחות.
• הסמל נראה טוב גם בגודל קטן, על מסך הטלפון.

סיגילים מצוירים אחרת

רכים וזורמים יותר, כי אין להם אלפבית קבוע ולא מוצא מחריטה. שפה חזותית שונה היא החלטה מודעת: שני כלים צריכים להיראות שונה.

אפשר לבקש אחרת

אם רוצים אסתטיקה אחרת — אמרו. «תעשי דק יותר», «בלי רקע», «פשוט יותר». הסמל צריך למצוא חן בעיניכם: על תמונה לא נעימה לא תביטו, וכל התרגול יתפרק.